החלטה בתיק ת"א 54882-05-12

1. לפני בקשת התובע לאפשר לו עיון במסמך ספציפי.

2. התובע הגיש בקשה למתן צו למענה על דרישות מקדמיות ולאחר הדיון שהתקיים ביום 27.2.13 נותרה על הפרק שאלה אחת בלבד הנוגעת לעיון במסמך הנוגע לחיתום מחדש של הפוליסה.

3. לטענת התובע מדובר ב"חוות דעת חיתומית", עליה הסתמכה הנתבעת לצורך הפחתת גמלאות הביטוח ולפיכך עליה להציגה לתובע. הנתבעת טוענת, מנגד, כי אין המדובר בחוות דעת אלא בהתייעצות פנימית שנערכה עם מחלקת החיתום של הנתבעת לצורך הליך משפטי ולפיכך דין הבקשה לעיון במסמך זה להידחות.

4. במסגרת הדיון עיינתי במסמך שגילויו מבוקש ועל פניו אין המדובר בחוות דעת, כי אם אמנם במסמך שהינו סוג של התייעצות פנימית. הנתבעת טוענת, כאמור, כי המסמך נערך לצורך הליך משפטי ולפיכך נהנה הוא מחיסיון. השאלה הנשאלת היא, האם על מסמך זה חל חיסיון מפני גילוי, כטענת הנתבעת.

5. נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מירבי. גילוי מסמכים תורם לגילוי האמת, וגילוי האמת הוא בבסיסו של ההליך השיפוטי התקין. לכן, באיזון האינטרסים שבין החסיון מול אינטרס הכלל, הכלל הוא של גילוי והחריג הוא החיסיון. בתי המשפט נקטו גישה חשדנית אל החיסיון ונטו לפרשו על דרך הצמצום (ר' מאמרו של כב' השופט י' עמית, " קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט אזרחי - ניסיון להשלטת סדר" (פורסם במאגרים)).

6. בין יתר החסיונות אנו מוצאים את החיסיון של מסמכים שהוכנו לקראת משפט, הוא הרלוונטי לענייננו. ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' עפרה גלעד (פורסם במאגרים) עמד בית המשפט על הטעמים המונחים ביסודו של חיסיון זה וקבע כי אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי, אלא צריך שהמטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתה היתה ההכנה לקראת משפט:

"מסמך אשר הוכן לקראת משפט נהנה מחסיון בפני גילוי (רע"א 6546/94 הנ"ל). הטעם העיקרי המונח ביסוד הלכה זו, הוא הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תחשף בפני יריבו ... הלכה זו חלה לא רק לעניין מסמך שהוכן שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם מקום שבזמן הכנת המסמך היתה הסתברות של ממש כי משפט יוגש בעתיד. קיומו של "צפי" זה בשעת הכנת המסמך הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרש גם כי אותו מסמך הוכן "לצורך" המשפט ... . נמצא, כי תנאי חיוני לתחולת החסיון הינו כי המטרה שעמדה ביסוד הכנת המסמך היתה הכנה לקראת משפט צפוי. מקובל עלינו כי מטרה זו אינה צריכה להיות המטרה היחידה. אין לך מסמך שלא ניתן לייחס לו מטרה, ולו משנית, שאינה קשורה למשפט. דרישת היחודיות היתה מרוקנת את הלכת החסיון מכל תוכן... עם זאת, נראה לנו כי אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו היתה ההכנה לקראת משפט. בכך מושג איזון ראוי בין עקרון הגילוי לחריגיו.

אכן, מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים עניניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי. הלכת המטרה הדומיננטית מקובלת כיום באנגליה ובקנדה... לדעתנו, מן הראוי הוא כי נאמץ אותה בישראל. בכך נסטה מהלכת זינגר (ע"א 327/68 פ"ד כב(2) 602) - אשר מצדה התבססה על הלכה אנגלית שאינה תקפה עוד באנגליה - אשר הסתפקה לשם תחולת החסיון בכך שאחת המטרות, ואפילו זו אינה העיקרית, להכנת המסמך היתה משפט צפוי. בהחלטתנו זו אנו נותנים ביטוי לחשיבותו היתירה של הערך בדבר חשיפת האמת, תוך שאנו מגבילים את החריג לו למצבים המיוחדים בהם הוא מוצדק".

7. במקרה דנן מדובר במסמך שהועבר מחלקת החיתום בנתבעת לקבלת עמדתה, ושעל בסיסו נקבעה ההפחתה בגמלאות הביטוח ששולמו לתובע. אמנם, המסמך נערך לאחר שהתובע פנה לנתבעת בדרישה לקבלת תגמולי ביטוח, אך אין לומר כי כל מסמך שנערך לאחר הפניית דרישה כאמור ייחשב כמסמך שהוכן לקראת הליך משפטי צפוי. בענייננו, ניתן לומר כי המסמך נערך בעיקר על מנת להגדיר מחדש את היחסים החוזיים בין הצדדים על רקע טענות הנתבעת לאי גילוי, ולפיכך איני סבורה כי יש לראות את מטרתו העיקרית או הדומיננטית כהכנה לקראת משפט דווקא. לכל היותר, המדובר במקרה גבולי בין מסמך שהוכן לקראת משפט לבין מסמך שגילויו נדרש על פי תקנה 112, ובמקרה כזה, ידה של הגישה הבסיסית המתבטאת בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, קרי גילוי, תהיה על העליונה (השווה רע"א 5756/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פי.אד בע"מ (פורסם במאגרים)).

8.      סוף דבר - אני מקבלת את הבקשה לגילוי מסמך.

הנתבעת תאפשר לתובע לעיין במסמך תוך 7 ימים.

עד ליום 3.4.13 יגישו הצדדים הודעה לעניין השלמת ההליכים המקדמיים.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ג, 03 מרץ 2013, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: